עבודה עם מגשרות אתיופיות

המגשרות ממוצא אתיופי נתקלות בעבודתן בקשיים רבים. הדעות הקדומות כלפי יוצאי אתיופיה, וחוסר בכלים מקצועיים למלא את תפקידן כראוי, גורמים לתחושת תסכול ומשכפלים את חווית הכישלון.

הסדנאות מחזקות את יכולתן של המגשרות להתמודד עם הסטריאוטיפים חברתיים, מקנות להן ידע תיאורטי ופרקטי בעבודה עם ילדים והורים ומכשירות אותן להוות דמות משמעותית ומקצועית בקהילה.

מפי המשתתפות

• "...... עד היום לא דברתי. מהיום, אדבר עד היום האחרון. אני אוהבת את כולכן, וגם אם אני לא מדברת, הראש חושב הרבה דברים".
• "הלימודים מקדמים אותי ואני מעבירה לגננת ומלמדת אותה מה שמשלמדים אותי... הגננת מחמיאה לי על זה".
• "ההשתלמות הזאת נותנת לי להתעורר. פעם לא הייתי מדברת כי אסור להגיד לא ואנחנו לא עונים מהר. לימדו אותי לחשוב, הלכתי לעבודה והתחלתי לדבר".
• "לוקח לנו המון זמן בעדה עד שאנחנו אומרים. היום אני יודעת לדבר ושיקבלו אותי".

עבודה עם אוכלוסיות עולים

העבודה עם אוכלוסיה נקלטת כרוכה ב"מפגש של דילמות": מחד, מעוניינים הקולטים לכבד את הנורמות והקודים התרבותיים של הנקלטים. מאידך, הם מעוניינים לסייע לעולים להשתלב בחברה הישראלית ובנורמות החשיבה וההתנהגות שלה.
בנוסף, גם הקולטים וגם הנקלטים שבויים בדעות קדומות וסטריאוטיפים כלפי השונה והאחר.

על-מנת להקל על עבודתם של אנשי המקצוע העובדים עם אוכלוסיה נקלטת, מאפשרות הסדנאות:

• ליצור מודעות לדעות קדומות וסטריאוטיפים כלפי תרבויות אחרות.
• לרכוש כלים לתקשורת בינתרבותית.
• ליצור עבור העולים סביבה המאפשרת תחושת ביטחון והרגשת שייכות.